<h1>ארחות חיים הלכ' יין נסך סימן ה'</h1>
<h2>דף מו:</h2>
כתב הרמנ"ע כי מה שהמיניקות גויה נותנת לתינוק יין נסך ושאר איסורין אין למחות בידן דקטן אוכל נבלות אין ב"ד מצווין להפרישו אבל אסור לומר לגוים להאכילו ולהשקותו דבר טומאה ע"כ. והרמב"ם ז"ל כתב אע"פ שאין ב"ד מצוין להפרישו מצוה על אביו לגעור בו ולהפרישו כדי לחנכו בקדושה שנאמר חנוך לנער וגו' ומה שאמרו שאין ב"ד מצווין להפרישו אם אכל מאכלות [אסורות] או עשה מלאכה בשבת לפי שאינן בני דעת כשעשה מעצמו אבל להאכילן בידים אסור. ואסור להרגילן בחילול שבת ומועד. ואפילו בדברים שאינן אלא משום שבות. וכן נמי כתב הר"ש ז"ל דלא יהבינן ליה בידים דתניא לא תאכלום לא תאכילום להזהיר גדולים על הקטנים. והרשב"א ז"ל [כתב] דדבר שאין בו איסור אלא מדבריהם מותר להאכילו בידים.
